היסטוריה

הכוכבים של היום – כוכבי העל של המחר

פרסום: 18.11.2012

לכל אורך שנותיה, הייתה אליפות אירופה לנבחרות עד גיל 21 (שהחלה כגביע לנבחרות עד גיל 23) הבמה לצעירים המוכשרים של היבשת להראות את יכולותיהם לפני המעבר לנבחרת הבוגרת. מפירלו עד צ'ך, מראול עד זידאן, מפיגו עד למפארד.

השורשים של היורו עד גיל 21 נמצאים אי-שם בסוף שנות ה-60, אבל היו לא מעט שלבים בהתפתחות של הטורניר לשלב הנוכחי – טורניר דו-שנתי פופלארי עם צפייה חוצת עולם.

הטורניר הוא הזדמנות נפלאה לראות את השחקנים הצעירים הכי מרגשים כיום ביבשת, הזדמנות לראות מה יקרה בכדורגל האירופי בעתיד הלא כל-כך רחוק. הכוכבים של המחר עשו את זה לפני כן בטורניר הזה. אנדראה פירלו סובב בעיטת עונשין בגמר של 2000 שהביאה את הגביע לאיטליה הרבה לפני שעשה את זה במילאן ובמונדיאל 2006; הצלת פנדל בזינוק מרהיב של פטר צ'ך עזרה לצ'כיה לזכות בתואר שנתיים לאחר מכן, הרבה לפני שלקח את צ'לסי על כתפיו לזכייה בליגת האלופות.

הפורמט של התחרות השתנה לאורך השנים, אבל הסיבה לקיומו נותרה כשהייתה: לתת לכדורגל של הצעירים את הבמה להציג את יכולותיו, בדרכו לעלות כיתה ולעבור לנבחרות הבוגרות. הרשימה של שחקנים גדולים שעשו בגרות בבית הספר הגבוה לכדורגל צעירים, הוא עדות ברורה להצלחת הטורניר: רוברטו מנצ'יני, זינדין זידאן, רודי פלר, דאבור סוקר, לואיס פיגו, ראול, פרנק למפארד, לורן בלאן, קלאס יאן הונטלאר הם רק חלק מהשמות שלקחו חלק ביורו לנבחרות עד גיל 21.

טורניר הגמר במתכונתו הנוכחית זוכה להכרה עולמית ולכמות צופים שמעט מאוד אירועי ספורט זוכים לה, אבל המתכונת הזו השתנתה כאמור לא מעט מאז שאופ"א העלתה בפני ההתאחדויות המסונפות לה בפעם הראשונה את הרעיון הבסיסי. הקונספט אז היה "גביע אתגר לנבחרות עד גיל 23". 17 התאחדויות נרשמו והניחו את הבסיס לטורניר. הזוכה הראשונה הייתה בולגריה, שגברה בגמר על מזרח גרמניה 2:3.

ההגבלה לגיל 21 הגיעה רק ב-1976 (לקראת הטורניר של 1978), כשאופ"א החליטה שהמרווח הגילאי בין אליפות אירופה עד גיל 18 לטורניר עד גיל 23 גדול מדי. שיטת הגביע השתנתה לבתי מוקדמות, כשבהמשך תחרות נוק-אאוט מרבע הגמר ועד לסיום (בית וחוץ).

יוגוסלביה זכתה בטורניר הראשון לנבחרות עד גיל 21, אבל איטליה היא זו שהותירה את החותם, כשזכתה בחמישה תארים, האחרון שבהם ב-2004 עם ניצחון 0:3 על בוסניה ומונטנגרו (שיחקו אז עדיין כנבחרת אחרת).

האזורי זכו בתואר הראשון ב-1992, והגנו על התואר כעבור שנתיים – בפעם הראשונה שחצי הגמר והגמר שוחקו כטורניר (פיינל-פור). פיירלואיג'י אורלנדיני כבש את השער הבודד, בהארכה, בגמר הראשון שהוכרע על-ידי משחק בודד (הפיינל-פור התקיים בצרפת).

אחרי הזכייה השלישית ברציפות של איטליה ב-1996, טורניר הגמר הורחב לקראת רומניה 1998 ל-8 נבחרות, וספרד עצרה את רצף ההצלחות האיטלקי. אבל האזורי חזרו להניף את הגביע כעבור שנתיים, כשטורניר הגמר חולק בפעם הראשונה לבתים מוקדמים.

ב-2007, השנה בה ישראל השתתפה בטורניר בפעם הראשונה, הוא עבר להיות משוחק בשנים אי-זוגיות, כדי לא להתנגש עם היורו לבוגרים ועם המונדיאל. הולנד המארחת, שזכתה בטורניר גם ב-2006, גברה על ישראל בבית המוקדם, בדרך לזכייה שנייה ברציפות, עם 1:4 על סרביה בגמר. גרמניה של הורסט רובש זכתה בטורניר בשבדיה 2009 עם 0:4 על אנגליה, וספרד הניפה את הגביע השלישי שלה בטורניר האחרון עד כה – דנמרק 2011 – עם 0:2 על שווייץ בגמר.

דף הבית היסטוריה חדשות ואירועים הכוכבים של היום – כוכבי העל של המחר